הרינו מתכבדים להביא לפניכם את גיליון ינואר 2017 של עו"ד על מקרקעין.
בגיליון זה נציג חקיקה עדכנית, פסקי דין בולטים אשר ניתנו לאחרונה לצד פרסומים בולטים של משרדי הממשלה השונים הנוגעים למקרקעין.
פסק דין עקרוני שנתן באחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בנוגע לחלוקת הדיבידנדים האסורה בחברת מלרג הנדסה, מצטרף לרצף הולך ומתארך של פסיקה, המשקפת מגמה ברורה של החמרה בגישת בתי המשפט ביחס לאחריות דירקטורים.
ביום 22 בחודש דצמבר 2016 העבירה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז – 2016 (להלן – "החוק"), העוסקת, בין היתר, במיסוי חברות מעטים.
במסגרת צעדי הרשות לניירות ערך לשכלול שוק ההון הישראלי וקידום השקעות בחברות הציבוריות בתחום המחקר והפיתוח, פרסמה הרשות תזכורת אודות מגוון ההקלות וההטבות שהוסדרו בדין, במהלך השנה האחרונה, לחברות מחקר ופיתוח פרטיות הבוחנות הליך הנפקה ראשונה לציבור של מניותיהן בבורסה לניירות ערך בתל אביב ("הבורסה"), כמו גם למשקיעים פוטנציאלים בחברות אלה.
אחד המקורות המקובלים למימון הפעילות השוטפת של החברה הוא השקעת הון על ידי בעלי המניות בה, או על ידי משקיעים חדשים המעוניינים להזרים מימון לחברה כנגד הקצאת מניות בה.
בפסק דין חשוב קובע בית המשפט העליון כי חוק החברות מטיל על הדירקטור עצמו את החובה והאחריות האישית ליידע את החברה אם נסיבותיו האישיות השתנו והוא כבר אינו מקיים אחר אחד מתנאי הכשירות לכהונה כדירקטור.
מסגרת צעדי הרשות לניירות ערך לשכלול שוק ההון הישראלי ושיפור הנזילות בבורסה, יובאה מארה"ב שיטת At the Market Offering המאפשרת לחברות, הנסחרות בבורסה בתל אביב בע"מ ("התאגידים"), לבצע מכירה של ניירות ערך שלהן בשוק המשני (במסגרת המסחר בבורסה) ("מנגנון ה-ATM ").
ביום 4 ביולי 2016, פרסמה הרשות לניירות ערך עמדה משפטית, בנוגע לפרשנות סעיפי הפטור והחריגים מהצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור (סעיפים 15א ו- ב לחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968 (להלן: "החוק")).
עולם עסקי ודינאמי רה ארגון ושינויי מבנה הן פעולות נפוצות אשר מביאות ליתרונות משמעותיים לעסק, לרבות חסכון בעלויות, שיתוף בידע ובטכנולוגיה, הפיכת השקעה לנזילה באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי או חברה ציבורית ועוד.
בפסק דין עקרוני נקבע כי בדיווח מיידי לבורסה יש לכלול מידע כללי אודות עסקה באופן רחב ביותר, כך שהמשקיע הסביר יכול ללמוד על כדאיותה של העסקה והסיכונים הכרוכים בה.
בהתאם לעמדת הרשות לניירות ערך שפורסמה לאחרונה, חברה השוקלת לבצע הנפקה ראשונה לציבור, תהא רשאית למסור מידע על פעילותה למשקיעים מסווגים (המוגדרים בסעיף 12 לתוספת הראשונה בחוק ניירות ערך, בין היתר, קרן להשקעות משותפות, יועץ השקעות, חתם, קרן הון סיכון, ולמעט "לקוח כשיר") עימם היא מקיימת מגעים ראשוניים, זאת עוד לפני שביצעה הצעה של ני"ע על פי תשקיף או טיוטה של תשקיף ועד 15 ימים לפני קבלת היתר לפרסום התשקיף.
כלל ידוע הוא בדיני מכרזים כי החלטה לביטול מכרז אינה עניין של מה בכך, כך שלעתים יבכרו בתי המשפט להכשיר פגמים שאינם מהותיים, במטרה להותיר את המכרז על כנו. עם זאת, במקרים מסוימים הפגמים שנפלו בהליכי המכרז כה עמוקים, ופגיעתם בעקרונות היסוד של דיני המכרזים קשה ביותר, עד כי אין מנוס מביטול המכרז.
כיום, חברות ציבוריות נדרשות להביא את הדו"חות הכספיים לדיון בוועדה לבחינת הדו"חות הכספיים, זאת טרם אישורם על ידי הדירקטוריון. בחברות ציבוריות קטנות, בהן הרכב הדירקטוריון הינו קטן מלכתחילה נוצרת לעיתים כפילות בין הדיונים בגופים האמורים.
ביום 28 במרץ 2016, תוקנו תקנון הבורסה וההנחיות שפורסמו על פיו, באופן שנוסף ככל שימור חדש.
לאחרונה אושרו בוועדת חוקה, חוק ומשפט מספר הקלות לחברות ציבוריות, במסגרת הליך להקלה ברגולציה לחברות ציבוריות, שעיקרן להלן:
בהחלטה עקרונית שניתנה לאחרונה נקבע כי קיומו של כתב אישום תלוי ועומד כנגד חברה שהציעה הצעה למכרז ציבורי אינו תנאי המאפשר פגיעה בזכויותיה של חברה לחופש העיסוק והדרתה, באופן אוטומטי, ממכרזים ציבוריים.
מדינת ישראל תמיד השקיעה מאמצים ניכרים על מנת למשוך יהודים מרחבי העולם לעלות למדינת ישראל ולהשקיע בה את כספיהם וזאת בין היתר תוך כדי שמירה על סודיות המידע הנמסר לרשויות בישראל.
בשנת 2010 התקבלה בכנסת, הוראת שעה המכונה "חוק האנג’לים" במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011.
ביום 24 בדצמבר, 2015 ניתן פסק דינו של השופט מגן אלטוביה, שופט המיסים של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניינה של חברת קונטירה טכנולוגיות בע"מ.
מנגנון התביעה הנגזרת המוסדר בחוק החברות התשנ"ט-1999 ("חוק החברות"), הוא מנגנון ייחודי המאפשר לבעל מניות או לדירקטור בחברה להגיש תביעה בשם החברה ועבורה, מכוח עילת תביעה של החברה ולא מכוח עילת תביעה אישית שלו.
בפעם הראשונה סוגיית פלטפורמות מימון המונים הגיעה לכותלי בית המשפט בסין. אולם, בהיעדר רגולציה ברורה בנושא, בית המשפט בחר להימנע משאלת חוקיותן של עסקאות מימון המונים מסוג זה, והתייחס לחוזה שנחתם בין הצדדים כהסכם תיווך בעל תוקף משפטי.
כאשר גוף פרטי (לדוגמא, חברה פרטית) מבקש לערוך מכרז, הוא אינו כפוף לחובות אליהם כפופים גופים ציבוריים המבקשים לערוך הליך מכרזי דומה.
הרינו לעדכן כי ביום 18 באוקטובר 2015, התפרסם ברשומות תיקון מס’ 3 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), תש"ל- 1970 (להלן: "תקנות ניירות ערך" ו- "התיקון", בהתאמה).
בחודש מאי 2014 פורסמו המלצות הועדה לבחינת אמות המידה והקריטריונים שלפיהם יקבל מוסד ציבורי אישור זיכוי מס בגין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, בראשות כב’ השופטת (בדימוס) שרה פריש (ועדת פריש). ועדת פריש, הוקמה בעקבות המלצת בית המשפט העליון בבג"צ 10893/08עמותה לויפאסנה ישראל נ’ שר האוצר, שם נדונה עתירת העמותה על החלטת רשות המסים לסרב להכיר בעמותה כ"מוסד ציבורי" כמשמעות מונח זה בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, וזאת לצורך קבלת האישור לפי סעיף 46 לפקודה.
בהתאם להחלטת האוצר, שיעור המע"מ על עסקאות בישראל יופחת באחוז אחד החל מיום 01.10.15, משיעור של 18% לשיעור של 17%.
ביום 15.07.15 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופטת מיכל גונן-אגמון) בעניין ערעור המס שהגיש פרופ’ גד קרן כנגד החלטת רשות המסים – פקיד שומה גוש דן, לחייב את הרווח שנוצר לו ממימוש אופציות שקיבל בחברת תרו תעשיה רוקחית בע"מ בשיעור מס שולי וכהכנסה פירותית, בעוד שלטענתו, הרווח שנוצר לו ממימוש המניות הינו רווח הוני, ולא פירותי, ועל כן חייב במס בשיעור של 15% בלבד (שיעור המס שחל במועד המימוש).
בשנים האחרונות אנו ערים להתעוררות רבה בכל הקשור בדיני הגנת הצרכן. אם בתחילת הדרך, הבקרה והאכיפה נגד חברות ובתי עסק מפרים היו באמצעות הגשת תביעות קטנות ו/או בקשות לאישור תובענה כייצוגית, הרי שהיום, לאחר הסדרת דברי חקיקה צרכניים מקיפים, וחלקם אף מרחיקי לכת, ניתנו כוח וכלי אכיפה משמעותיים לציבור הצרכנים והרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, אשר הפכה מעוד רשות ממשלתית לרשות אוכפת אמיתית, ונראה כי עוד ידה נטויה. אך האם החקיקה הרחבה והאכיפה המכבידה הן אכן מהלך נבון ויעיל לכל הצדדים?
בשנתיים האחרונות אנו עדים לגל הנפקות בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ של חברות פרטיות זרות, המגייסות הון בדרך של אג"ח, במיוחד בתחום הנדל"ן.
חובות נושאי המשרה מוסדרות בחוק החברות, התשנ"ט-1999, וכוללות חובת זהירות וחובת אמונים. חוק החברות קובע כי נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כמשמעותה בפקודת הנזיקין.
החל מיום 17 ביוני 2015, ניתן יהיה להצביע באסיפות כלליות של חברות ציבוריות דרך האינטרנט.
דיני המכרזים נועדו לקדם מספר תכליות ובהן שמירה על טוהר המידות, השגת תוצאה מיטבית לעניין המחיר והענקת זכות שווה לכל משתתף להתקשר עם הגוף שפרסם את המכרז. בתי המשפט בישראל קבעו, חזור ושוב, כי על מנת לשמור על עקרונות דיני המכרזים ובמיוחד על עיקרון השוויון, חייבים מסמכי המכרז להיות ברורים ומפורשים.
יותר ויותר חברות ישראליות שנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב בוחנות את האפשרות להירשם למסחר בארה"ב, בדגש על נאסד"ק, באמצעות American Depositary Receipts או ADRs. במיוחד ניכרת מגמה שכזו בקרב חברות בתחום הביו-מד הישראליות.
עוסקים רבים מפעילים את עסקם בשטח השייך למוסדות ללא כוונות רווח (מלכרי"ם) או בעוסקים אשר מבצעים פעילות פטורה ממע"מ. לדוגמא, עסקים הפועלים בבתי חולים, אוניברסיטאות, עיריות ועוד. במקרים רבים ספקי שירותים שונים, כגון חברת חשמל, תאגידי מים וכיוצ"ב, פועלים ישירות מול המלכ"ר או הגורם הפטור, ומחייבים אותו לשלם עבור השירות הניתן גם לאותם עוסקים.
ככלל, במסגרת פרישת בכירים בחברות בהן עבדו, זכאי העובד לדמי פרישה גבוהים. כיום רוב החברות במשק מחתימות כל עובד במשרה בכירה על תניית אי תחרות במסגרת הסכם ההעסקה עמו. במסגרת הסכמי פרישה אלה, מסווגים במקרים רבים חלק מדמי הפרישה שקיבל אותו בכיר כ"פיצוי בגין אי תחרות".
בשנים האחרונות ניכרת עלייה בחשיבות שנותנות חברות בשוק ההון לקשר ביניהן לבין משקיעים קיימים ופוטנציאליים, אנליסטים, חברות דירוג וכו’. כחלק ממערכת קשרי המשקיעים (IR) של אותן חברות בשוק ההון, הפכו שיחות ועידה לכלי שימושי לשיתוף הציבור במידע אודות החברה, מתן הסברים על תוצאותיה הכספיים, האסטרטגיה שלה וכו’.
החל מה- 31 במאי 2015, המחיר המזערי למניה ולנייר ערך המיר בהנפקה או בהצעה פרטית בחברות רשומות לא יפחת מ- 30 אגורות למניה (במקום 10 אגורות).
המדינה וכל התאגידים הממשלתיים מתקשרים מדי שנה באלפי התקשרויות שהן תולדה של מכרזים פומביים לביצוע עבודות ומתן שירותים שונים. הרציונל באותם מכרזים הוא, בין היתר, ההכרה כי המדינה ותאגידיה אינם יכולים לדאוג לכל צרכיהם בעצמם, ועל כן, עליהם להסתמך גם על גורמים חיצוניים, פרטיים, שיספקו להם שירותים כאלה ואחרים. ההתקשרויות שנעשות על ידי המדינה ותאגידיה מכוח המכרזים האמורים מהווים כוח כלכלי אדיר המניע את המשק כולו.
חוק האנג’לים (להלן: "החוק"), אשר נחקק במסגרת הוראת שעה בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה) התשע’’א-2011, נועד לתמרץ משקיעים פוטנציאליים להשקיע בחברות ישראליות עתירות מחקר ופיתוח, אשר מצויות בשלב הראשוני של פעילויות המחקר והפיתוח (שלב ה-Seed). עיקר ההטבה המוענקת למשקיעים, מאפשרת לנכות כהוצאה את סכום ההשקעה בתנאים מסוימים.
לאחרונה, הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, פסק דין המבטל תנאי סף במכרז של עיריית נתניה בקובעו כי התנאי אינו סביר ופוגע בחופש העיסוק, בהגינות הבסיסית ובחופש הציבורי.
ביום 2 ביוני 2014, פורסמו ברשומות תיקונים לתקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), תש"ס-2000, תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעת עמדה), תשס"ו-2005 ותקנות החברות (הוכחת בעלות במניה לצורך הצבעה באסיפה הכללית), תש"ס-2000 (להלן: "התיקון").
מדינת ישראל וגופים ציבוריים מחויבים, על פי חוק חובת מכרזים לקיים מכרזים פומביים בכל הנוגע להתקשרויות לרכישת שירותים או ביצוע עסקאות במקרקעין או בטובין. המטרה העיקרית של המכרז הפומבי הינה כפולה: האחת – להבטיח שוויון ותחרות הוגנת בין המשתתפים במכרז והשנייה היא למקסם את היעילות הכלכלית למפרסם המכרז (הגוף הציבורי).
בפסק דין שניתן לאחרונה נפסק כי הצעה במכרז למתן שירותי הסעות, שנקבה במחיר לשעת המתנה הגבוה פי שמונה ממחיר שעת נסיעה, הייתה צריכה להיבחן על ידי ועדת המכרזים בביקורתיות רבה יותר, בחשד לתכסיסנות.
