מדיה

בשנתיים האחרונות אנו עדים לגל הנפקות בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ של חברות פרטיות זרות, המגייסות הון בדרך של אג"ח, במיוחד בתחום הנדל"ן. על רקע המגמה האמורה, הרשות לניירות ערך ("הרשות") פועלת בימים אלה להרחבת תחולת הוראות חוק החברות, תשנ"ט- 1999 ("חוק החברות") והממשל התאגידי על אותן חברות שהתאגדו מחוץ לישראל ונסחרות בבורסה בתל אביב בע"מ ("הבורסה").

 

כיום חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך"), קובע כי חברה שהתאגדה מחוץ לישראל ומציעה ניירות ערך לציבור בישראל ("חברה זרה"), כפופה לרשימה מצומצמת יחסית של הוראות מתוך חוק החברות הקשורות בעיקר לממשל תאגידי. כך למשל, חובת מינוי דח"צים, חובת מינוי ועדת ביקורת וועדת תגמול, חובת אימוץ מדיניות תגמול, הוראות לעניין כשירות כהונה של נושאי משרה, ואופן אישור עסקאות עם בעל שליטה. כפי שניתן לראות אומנם במדובר ברשימה מצומצמת של נושאים ואולם לרשימה זו משמעות פרקטית כבדת משקל בכל הקשור להתנהלות השוטפת של חברות ציבוריות בענייני ממשל תאגידי.

 

לאחרונה פרסמה הרשות לניירות ערך הצעה לתיקון חוק ניירות ערך שמטרתה להרחיב את תחולת חוק החברות על חברות זרות. כך למשל, תעוגן סמכות הרשות להטיל עיצומים כספיים בגין הפרת הוראות מסוימות בחוק החברות, תתווסף דרישת אישור האסיפה הכללית לגיוסי הון מהותיים (בהתאם לסעיף 274 לחוק החברות), וכן תחול החובה למנות ועדת מאזן ויו"ר דירקטוריון וההסדרים לפי סעיף 350 לחוק החברות.

 

מטרת הרחבת החקיקה שצוינה לעיל נועדה למנוע ארביטרז’ רגולטורי שבא לידי ביטוי בפערי חקיקה בין חברות שהתאגדו בישראל ומציעות ניירות ערך בישראל לבין חברות זרות, כך מסבירה הרשות. האומנם? על רקע הרצון לקדם ולעודד את אטרקטיביות שוק ההון הישראלי ביריעה הבינלאומית והקשיים הנלווים לכך, ספק אם שינויי החקיקה המוצעים חיוניים ומהותיים ואכן יהא בהם כדי למנוע את הארביטרז’ הנטען, ועולה השאלה האם אין בכך כדי ליצור תגובה הפוכה של הדרת רגליהן של החברות הזרות שמעוניינות להצטרף לשוק ההון הישראלי. חשש זה מקבל משנה תוקף אם נסיט מבט אל ארצות הברית והוראות הנסד"ק, שם הרגולציה המקומית כמעט ולא חלה על חברות זרות שהתאגדו מחוץ לארה"ב ונסחרות בנסד"ק. חברות אלו, פטורות מתחולת הוראות הנסד"ק בכל הקשור לתחולת הוראות ממשל תאגידי, בתנאי שיש להן ועדת ביקורת שעל חבריה נמנים דירקטורים בלתי תלויים בהתאם להוראות הנסד"ק.

 

מהבחינה הפרקטית עבור אותן חברות זרות מדובר בתוספת "בירוקרטיה משפטית", ובעלויות כספיות, כך לדוגמא חברות כאמור תצטרכנה למנות ועדת מאזן, למנות דירקטורים בלתי תלויים, לשלם גמול לדירקטורים חיצוניים והבלתי תלויים שלה, לקבל את אישור האסיפה הכללית בגיוסי הון מהותיים (בהתאם לסעיף 274 לחוק החברות) וכן תהא חשופה להטלת עיצומים כספיים בגין הפרת הוראות מסוימות בחוק החברות.

 

מבחינת המשקיעים, בעיקר המשקיעים הישראלים, מדובר במהלך מבורך המאפשר להם להשקיע בבורסה בתל אביב, "בבית", בחברות זרות ופרויקטים בינלאומיים, תוך ביטחון וידיעה כי מגנוני ההגנה והרגולציה הישראלית שחלים על חברות שנסחרות בישראל, מגנים עליו גם כשמדובר בחברות זרות.

 

נציין כי באותה נשימה של המהלך האמור, בוחנת הרשות, מכוח סמכותה על פי סעיף 39א לחוק ניירות ערך, אפשרות להעניק פטור מתחולת הוראות חוק החברות לחברות זרות אשר התאגדו במדינות מסוימות (לדוגמא דלוואר) שניתן יהיה לראות בהן כמדינות בעלות דינים ראויים במובן זה שיש בהם כדי להגן די הצורך על ציבור המשקיעים. ייתכן כי האיזון הראוי בין השיקולים המתנגשים כאמור מקורו בפטור הרגולטורי אותו בוחנת הרשות.

 

** אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.