בפסק דין שניתן לאחרונה נפסק כי הצעה במכרז למתן שירותי הסעות, שנקבה במחיר לשעת המתנה הגבוה פי שמונה ממחיר שעת נסיעה, הייתה צריכה להיבחן על ידי ועדת המכרזים בביקורתיות רבה יותר, בחשד לתכסיסנות.
מכרזים ציבוריים רבים בישראל הם מכרזי מחירים. המציעים נדרשים להציע מחיר מסוים עבור מוצר או שירות מסוים. לא תמיד יש במכרזים הללו טווח או אומדן של מחירים, וכך חופשיים המציעים להציע מחירים כאוות נפשם. האמנם? מסתבר שלא.
במכרז למתן שירותי הסעות שנערך לאחרונה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, הוגשה הצעה מוזרה בכל הקשור ליחס המחירים בין שעת נסיעה לבין שעת המתנה. מחיר שעת נסיעה עמד על 50 ש"ח ואילו מחיר שעת המתנה עמד על 400 ש"ח, מחיר גבוה פי שמונה ממחיר שעת נסיעה. לא זו בלבד, אלא שהחברה שהגישה את ההצעה המוזרה זכתה במכרז.
העניין, כצפוי, הגיע לפתחו של בית המשפט. החברה שהפסידה עתרה לבית המשפט המחוזי בטענה שמדובר בהצעה תכסיסנית שיש בה העמסה של מחירים ברכיב שעות ההמתנה, מתוך ידיעה שבפועל שעות ההמתנה רבות מכפי שנחזה. בית המשפט המחוזי דחה את הטענות תוך שהוא מציין כי אכן עולות תמיהות ביחס למחירים הנקובים בהצעה, אבל לבסוף קובע בפסק הדין כי לא הוכח שמדובר בהצעה תכסיסנית.
העותרת לא ויתרה וערערה לבית המשפט העליון על פסק הדין. בית המשפט העליון (כב’ השופט רובינשטיין), עע"מ 7231/13, קבע כי לא ייתכן שוועדת מכרזים של רשות ציבורית תכשיר הצעה שברור שהיא משקפת מציאות מחירים בלתי ריאלית. בית המשפט עמד על כך שעל המדינה להקפיד לעמוד באמות מידה שאינן מכילות ואינן מאשרות כל פרט שאין לו אחיזה כלשהי במציאות. בית המשפט אף מציין לגבי המקרה הספציפי: "קשה להלום שאנשי רשות יראו לנגד עיניהם הצעה ששעת המתנה מתומחרת בה פי 8 משעת נסיעה...".
בסיכומו של דבר, מסיבות שונות, מחליט בית המשפט העליון שלא לבטל את המכרז, אבל מורה על ביטול האופציה השמורה למדינה לחדש את ההתקשרות לתקופה נוספת ללא מכרז, תוך שהוא מעביר למדינה רמז עבה למדי לגבי המכרז הבא: "פשיטא שהפרשים גדולים מסוג זה שהיה כאן לא יאושרו".
פסק הדין של בית המשפט העליון מחזק את המגמה לפיה הצעות במכרזים ציבוריים צריכות לשקף מציאות מחירים ריאלית. מציעים פוטנציאליים צריכים לקחת בחשבון שגם אם המכרז לא נוקב בטווח מחירים או באומדן, עדיין קיימת הגבלה על הצעת המחיר במכרז, במובן הזה שהיא צריכה להיות מציאותית ואמיתית. בכל מצב אחר עלולה להיחשב ההצעה כחשודה בתכסיסנות, והחשד לא יוסר אלא לאחר בדיקה יסודית וביקורתית של ועדת המכרזים.
עו"ד תומר רייף הינו שותף בפירמה ועומד בראש מחלקת הליטיגציה ודיני מכרזים.
עו"ד תום אפלשטיין הינו שותף במחלקת ליטיגציה ודיני מכרזים בפירמה.
