צוות
תחומי פעילות
מאמרים נוספים בתחום
הרשמה לניוזלטר
הגבלת תשלום במזומן
מחיר עסקה של עד 10,000
קבלת או מתן מזומן על ידי בעל עסק במסגרת עסקה הקשורה לפעילות העסקית שלו (מתן שירות או מכירת נכס).
(חריג – עורכי דין ורו"ח רשאים לקבל עד 50,000 ₪ במסגרת שירות עסקי הניתן על ידם, אך זאת לא כשכר טרחה, אלא כסכום הנועד לשמש בפעילות העסקית המבוקשת על ידי הלקוח (רכישת נדל"ן, הקמת תאגיד, רכישת עסק, והחזקת כספים בנאמנות).
(חריג – ניתן לקבל מתייר סכום במזומן של עד 25,000 ₪, ואף סכום גבוה מזה (בכפוף לדיווח של בעל העסק לרשות המסים על דבר העסקה וזהות התייר), ובלבד שהתשלום אינו משמש לרכישת זכות במקרקעין].
מתן מזומן על ידי אדם שאינו בעל עסק לבעל עסק במסגרת קבלת שירות או נכס מאותו בעל עסק.
קבלת או מתן מזומן בגין שכר עבודה, תרומה, מתנה, או הלוואה.
(חריג – הגבלת הסכום ל- 50,000 ₪ כאשר מדובר בתרומה, מתנה או הלוואה בין קרובים (הגדרה רחבה, הכוללת הורים, הורי הורים, ילדים, נגדים, אחים וילדיהם, והכל לרבות חורגים, וכן אדם הסמוך לשולחנו של נותן המתנה או מקבל המתנה או ההלוואה).
(חריג נוסף – בנק, בנק הדואר או נותן שירותי מטבע רשאים להעניק הלוואות במזומן ללא ההגבלה האמורה.
שתי נקודות מעניינות בנוגע להלוואות –
תשלומי חובה לרשויות ציבוריות (לרבות מסים, קנסות ואגרות)
מחיר עסקה של עד 50,000 ₪
קבלת מזומן במסגרת עסקה פרטית, בין אם מדובר בבעל עסק ובין אם לאו (לדוגמא – בגין מכירת רכב בבעלות פרטית.
מתן מזומן במסגרת עסקה פרטית.
סכום המתקבל במסגרת שירות עסקי והנמסר לעורך דין או רו"ח.
מתן הלוואה בין קרובים.
הבהרה – מגבלת הסכום מתייחסת למחיר העסקה (המחיר המוסכם לרבות מע"מ, מס קנייה, בלו, והוצאות הנלוות לעסקה המשולמות למוכר הנכס או נותן השירות), ולא על הסכום הפרטני שניתן, זאת למעט במסגרת עסקה של שירות מתמשך, שאז יראו כל תשלום שניתן באופן תקופתי מזמן לזמן כ"מחיר העסקה".
דוגמא I – במסגרת עסקה של רכישת רכב בליסינג, נקבע מחיר כולל של 100,000 ₪, אשר ישולם ב- 24 תשלומים חודשיים. למרות שכל תשלום אינו עולה על 4,200 ₪, מחיר העסקה לצורך חוק זה הוא הסכום הגלובלי שסוכם – קרי – 100,000 ₪.
דוגמא II – במסגרת עסקה של מתן שירות משפטי מתמשך בסך נקבע שכר טרחה בסך 100,000 ₪. ככל שנקבע, כי שכר הטרחה ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, מחיר העסקה לצורך חוק זה הוא הסכום החודשי המשולם – קרי – 10,000 ₪.
הגבלת הסבת שיקים
בעל עסק לא יהיה רשאי לקבל או לתת שיק, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, אלא אם הנסב הוא תאגיד בנקאי.
אסור לאדם לתת לבעל עסק שיק כנגד שירות או רכישת נכס, אלא אם שמו של בעל העסק נקוב על גבי השיק כנפרע או כנסב.
אסור לקבל או לתת שיק בסכום העולה על 5,000 ₪ בלי ששמו של מקבל השיק מופיע כנפרע או כנסב על גבי השיק, וזאת גם בעסקאות פרטיות.
חל איסור להסב שיק או לקבל שיק מוסב, אלא אם מופיעים שמו ומס’ זהותו של המסב, אלא אם הנסב הוא תאגיד בנקאי.
חל איסור על תאגיד בנקאי לפרוע שיק כאשר מתקיימים אחד או יותר מהמקרים הבאים
סנקציות
עיצום כספי על בעל עסק, בשיעור של 30% מסכום התשלום המזומן או תשלום השיק.
קנס על מי שאינו בעל עסק בשיעור של 30% מסכום התשלום המזומן או תשלום השיק.
מי שמפצל במרמה עסקה, שכר עבודה, תרומה, מתנה או הלוואה, או שרושם פרטים כוזבים במסמך (לרבות הסכם, שטר חוב, חשבונית, במטרה להתחמק מהוראות החוק – מאסר שלוש שנים. בנוסף, עבירות אלה ייחשבו לעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון.
תיקונים צפויים בחקיקה קיימת לאור הוראות החוק
עידוד החזקת אמצעי תשלום אלקטרוניים בבתי עסק לקריאת כרטיסי חיוב.
קביעת חובת תיעוד אמצעי תשלום במסגרת הוראות ניהול ספרים.
קביעת הצהרה בדבר אמצעי תשלום במסגרת עסקאות נדל"ן במסגרת ההצהרות למיסוי מקרקעין, באופן שבהעדר תיעוד כאמור לא יינתן אישור מיסוי מקרקעין להשלמת העסקה ברישום.
החלת חובות חדשים על נותני שירותי ניכיון שיקים, שטרי חליפין ושטרי חוב, לרבות עמידה במבחנים מקצועיים, קיומו של עודף נכסים על התחייבויות בשיעורים שייקבעו, הגשת תצהיר בנוגע למקורות ההון של נותן השירות, הוכחה להנחת דעתו של רשם נותני שירותי מטבע, כי נותן השירות מחזיק מערכת ממוחשבת לניהול עסקו, לרבות תוכנה לאיתור אנשי ציבור זרים, ארגוני טרור ופעילי טרור מוכרזים, וכן עמידה בתנאים נוספים שייקבע שר האוצר.
(נקודה למחשבה – לא ברור מדוע המדינה ממשיכה להתעקש לתקן תיקונים רגולטוריים הנוגעים לעיסוקם של אנשים במסגרת חקיקה הנוגעת ליישום רגולציה החלה על כלל המשק).
תיקון חוק ההגבלים העסקיים בנוגע לשיעורי עמלה צולבת שיחלו במסגרת עסקאות בכרטיסי חיוב, באופן שבו קביעת השיעורים תעשה על ידי הממונה, ולא במסגרת אישור הסדר כובל בבית הדין להגבלים עסקיים, אשר הינו מתמשך ולא יעיל, ובסופו של דבר נוגע גובה מחיר העמלה שייגבה מבית העסק או הגורם הסולק מהגורם המנפיק את כרטיס החיוב.
תחולה
תחילת החוק רק לאחר ששר האוצר ייקבע בצו קיומה של מערכת תשלומים המאפשרת סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב מידיים (Debit Card).
מעבר לכך נקבעו הוראות שעה לגבי הקלה בעשיית עסקים עם תושבי הרשות הפלסטינית.
לדברי עו"ד בועז פינברג, אין ספק שמדובר בשינוי סדרי עולם בנוגע לעסקים רבים במשק הישראלי, הן לעניין השימוש במזומן והן לעניין השימוש במנגנון הסבת השיקים. נראה שמעבר לצורך להמתין עם הסדרת והקלה על שימוש באמצעי חיוב אלקטרוניים, לרבות כרטיסי חיוב מידיים, יש צורך במקביל להביא להפחתה דרסטית בעמלות הנגבות על ידי הבנקים וחברות האשראי, הן לעניין עמלות הסליקה של כרטיסי חיוב והן לעניין העמלות החלות על פעולות בנקאיות שונות, לרבות העברות בנקאיות, באופן אשר יקל על הציבור להטמיע את הוראות החוק החדש. ניצול לרעה של הגבלת השימוש במזומן ושיקים מוסבים ואי קביעת פיקוח מחמיר על שיעורי העמלות, בפרט ככל שהדבר נוגע לציבור המוחלש ולעסקים קטנים, עלול להוות חרב פיפיות אשר יכול שיביא דווקא להגברת הפשיעה הכלכלית ולהעלמות מס נרחבות יותר.
** אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.