מדיה

בחודש מאי 2014 פורסמו המלצות הועדה לבחינת אמות המידה והקריטריונים שלפיהם יקבל מוסד ציבורי אישור זיכוי מס בגין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, בראשות כב’ השופטת (בדימוס) שרה פריש (ועדת פריש). ועדת פריש, הוקמה בעקבות המלצת בית המשפט העליון בבג"צ 10893/08עמותה לויפאסנה ישראל נ’ שר האוצר, שם נדונה עתירת העמותה על החלטת רשות המסים לסרב להכיר בעמותה כ"מוסד ציבורי" כמשמעות מונח זה בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, וזאת לצורך קבלת האישור לפי סעיף 46 לפקודה. סעיף 46 לפקודה, המקנה את האישור לקבלת זיכוי בגין תרומות, חל רק על מוסדות ציבור ולא על גופים אחרים, אשר אינם נכללים בהגדרות של הגדרה זו בסעיף 9(2) לפקודה. נציין עם זאת, שלא כל מוסד ציבורי זכאי לאישור האמור, אך מדובר בתנאי מחייב.

 

בית המשפט העליון, אף שדחה את עתירת העמותה, בקובעו, כי למשיב יש סמכות לקבוע קריטריונים למתן האישור לקבלת זיכוי בגין תרומות, והעמותה לויפאסנה אינה עומדת בהן, הבהיר, כי קיימת חוסר בהירות במדיניות רשות המסים, האמונה על מתן האישורים האמורים (כתנאי להבאתם בפני ועדת הכספים של הכנסת, למתן אישור סופי), וקבע, כי על רשות המסים לקבוע אמות מידה וקריטריונים ברורים, מהותיים ופורמליים, למתן האישורים לפי סעיף 46 לפקודה. ועדת פריש הוקמה לאור קביעה זו של בית המשפט, וכשנה וחצי לאחר פרסום מסקנות הועדה, פרסמה כעת רשות המסים את חוזר מקצועי מס’ 8/15, הדן באותם קריטריונים מנקודת מבטה של רשות המסים. נציין, כי מסקנות הועדה דורשות, מעבר לפרסום חוזר מקצועי, גם שינויי חקיקה ראשית, כמו למשל הרחבת רשימת המטרות הציבוריות אשר על פיהן נקבע כי גוף הינו "מוסד ציבורי", הפחתת כמות החברים המינימלית במוסד הציבורי מ- 7 חברים ל- 5, מתן אישור לגופים הפועלים גם מחוץ לישראל, בתנאים מסוימים, וכן קריטריונים נוספים אשר אינם כלולים בחוזר אשר עיקריו מובאים כאן בפניכם. בשלב הזה, תיקוני החקיקה האמורים טרם יושמו, ובשלב זה פורסם החוזר המקצועי האמור, החל על המצב החוקי הנוכחי.

 

עיקרי החוזר המקצועי

 

כאמור, על מנת להיחשב ל"מוסד ציבורי", על המטרה העיקרית של הגוף הנבחן להיות מטרה ציבורית, כפי שזו נקבעה ברשימה סגורה של מטרות, המפורטות בפקודה, וכן בתקנות שהתקין שר האוצר. מטרות אלה כוללות דת, תרבות, חינוך, עידוד ההתיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט, וכן קליטת עלייה ומטרות נוספות. יחד עם זאת, כאמור בבג"צ ויפאסנה, לא די שגוף מסויים יהיה בעל מטרה ציבורית על מנת לזכות באישור לפי סעיף 46 לפקודה, ויש צורך במתן קריטריונים מהותיים ופורמליים נוספים.

תבחינים מהותיים לקביעת פעילות למטרה ציבורית

באשר לתבחינים המהותיים הנוגעים למטרה הציבורית, אלה כוללים, בין היתר, את הקריטריונים הבאים:

 

• הפעילות באה לקדם את רווחת הציבור, אינה פעילות פרטית או עסקית ואינה באה לקדם את עניינם של פרטים מסוימים.
• הפעילות מקדמת את רווחת כלל הציבור, או רווחתם של ציבורים מובחנים בעלי זהות, אך לא את רווחתם של קבוצות חברתיות סגורות.
• הפעילות אינה נוגדת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
• הפעילות אינה פוגעת בבטחון המדינה, אינה מקדמת הפרת חוקים, אינה פוגעת בתקנת הציבור, אינה מסייעת, במישרין או בעקיפין, למטרה פוליטית/מפלגתית.

 

     תבחינים מהותיים לבחינת ה"מוסד הציבורי"

באשר לתבחינים המהותיים הנוגעים למוסד הציבורי עצמו, אלה כוללים, בין היתר, את הקריטריונים הבאים:

 

• כל מטרותיו של המוסד הן מטרות ציבוריות.
• המוסד הוא בעל "אישור ניהול תקין" החל משנת פעילותו השנייה, כאשר מובהר כי קבלת האישור מהווה חזקה שהמוסד אכן פועל על פי אמות המידה לקבלת האישור, אך רשות המסים בהחלט רשאית לבחון בעצמה את עמידת המוסד באמות המידה האמורות.
• המוסד הציבורי יפעל ללא יצירת קשר או התניה בין שיעור ההשתתפות במימון הוצאות המוסד לבין הציבור הנהנה משירותיו, לרבות קידום אינטרסים של התורם.
• התמורה שהמוסד גובה בגין מכירת נכסים או שירותים הקשורים לפעילות הציבורית, תהיה נמוכה באופן משמעותי ממחיר השוק של הנכס או השירות הנמכרים.
• הקריטריונים/תנאי הזכאות לקבלת שירות או נכסים מהמוסד הציבורי עומדים במבחנים אובייקטיבים אשר המפורסמים לציבור הרחב.
• תהליכי קבלת ההחלטות במוסד הציבורי נעשים על פי אמות מידה ציבוריות.
• כספי המוסד הלא מיועדים לפעילות יושקעו בהשקעות סולידיות, בהתאם לאמור בחוק החברות.
• המוסד יהיה רשאי לצבור עודפי הכנסה ולא להשקיע אותם בפעילות הציבורית, אך זאת בסכום סביר, לרבות לצורך התמודדות עם קשיים כלכליים עתידיים, ובכל מקרה על המוסד להציג תכנית מפורטת ביחס לניצול אותם עודפים לצרכי הפעילות. יתרה מכך, במקרים בהם התרומה ניתנת בדגש על שימור הכסף לצרכים עתידיים, או שפעילות המוסד כוללת באופן אינהרנטי פעילות נוספת של שימור כספים, תותר האפשרות לצבור עודפי הכנסה.
• המוסד יימנע מביצוע עסקאות שיש בהן ניגוד אינטרסים, שיש במסגרתו חשש שתבוצע חלוקת רווחים אסורה.
• המוסד יהיה רשאי לקיים פעילות עסקית, ובלבד שזו תהיה זניחה לפעילות הציבורית (עד 25%), בכפוף לניהול שתי מערכות ספרי חשבונות נפרדות ובכפוף לכך שרווחי הפעילות העסקית משמשים לפעילות הציבורית.
• שכר עובדי המוסד לא יעלה על שכר מנכ"ל במשרד ממשלתי.
• פעילות המוסד תהיה בעיקרה לטובת תושבי ישראל ואזרחיה, אך ניתן יהיה גם לאשר גופים בעלי אינטרס לאומי מובהק, כגון הסברה, בכפוף לאישורים של משרד האוצר ומשרד החוץ.

 

נציין, כי הרשות מתכננת להוציא הוראת ביצוע ספציפית – "דגשים טכניים ופרצדורליים לבחינת זכאות לאישור סעיף 46". דגשים אלה יתמקדו בנושאים החשבונאיים והמשפטיים הנדרשים לצורך אישור מוסד ציבורי לזכאות לסעיף 46 לפקודה. משרדנו ימשיך להיות בקשר עם רשות המסים ולעקוב אחר הפרסומים הרלוונטיים בעניין זה.

 

** אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.