מדיה

ביום 15.07.15 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופטת מיכל גונן-אגמון) בעניין ערעור המס שהגיש פרופ’ גד קרן כנגד החלטת רשות המסים – פקיד שומה גוש דן, לחייב את הרווח שנוצר לו ממימוש אופציות שקיבל בחברת תרו תעשיה רוקחית בע"מ בשיעור מס שולי וכהכנסה פירותית, בעוד שלטענתו, הרווח שנוצר לו ממימוש המניות הינו רווח הוני, ולא פירותי, ועל כן חייב במס בשיעור של 15% בלבד (שיעור המס שחל במועד המימוש).

 

המערער הוא פרופסור מומחה לקרדיולוגיה. במסגרת מכלול תפקידיו בבתי חולים ובגופים נוספים, כיהן פרופ’ קרן כדירקטור בחברת התרופות תרו, חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרו בבורסה לני"ע בניו יורק, וזאת משנת 1991. במסגרת כהונתו כדירקטור בחברה, קיבל פרופ’ קרן אופציות לרכישת 12,000 מניות במחיר הזהה למחיר המניה בבורסה במועד הקצאת המניות.

 

ביום 31.12.2003 מימש פרופ’ קרן את מלוא האופציות למניות תוך תוספת המימוש שנדרש לשלם, כאשר שווי המניות שקיבל היו גבוהות בהרבה משווי המימוש ובמהלך שנת 2004 מכר 10,000 מניות. לטענת פרופ’ קרן, הרווח שנוצר משווי המימוש (כלומר, ההפרש בין תוספת המימוש שנדרש לשלם על בסיס שער הבורסה במועד הקצאת המניות לבין שווי המניות בבורסה במועד המימוש) מהווה רווח הון אשר המס עליו (באותה עת) הינו 15%.

 

פקיד השומה טען לעומתו, כי ההפרש האמור מהווה הכנסה פירותית בידיו של פרופ’ קרן, ועל כן חייבת במס בשיעור המס השולי של פרופ’ קרן, וזאת מאחר שיש להחיל על ההכנסה הנובעת ממימוש האופציה את סעיף 3(ט)(1)(ב) לפקודה, כלומר - הכנסה שנתקבלה כנגד מתן שירותי דירקטור מקצועי שהעניק פרופ’ קרן לחברה.

 

בית המשפט דחה את עמדת פקיד השומה וקיבל את עמדת פרופ’ קרן. לגישת בית המשפט המחוזי, סעיף 3ט’ לפקודה, אשר רואה בהפרש שבין מחיר רכישת אופציה למחיר מימושו, חל אך ורק על מקרים בהם האופציות מוענקות במסגרת מתן שירותים, במסגרת יחסי עובד – מעביד ובמסגרת יחסי בעל שליטה. מאחר שלא הייתה מחלוקת עובדתית, כי פרופ’ קרן אינו עובד של החברה ואינו בעל שליטה בה, ולכן המחלוקת התמקדה בשאלה, האם פרופ’ קרן העניק שירותים לחברה כדירקטור מקצועי, לפי סעיף 2(1) לפקודה, שאז קבלת האופציות נעשתה כנגד שירות או משלח יד שסעיף 3(ט) חל עליו, או שמא, מדובר בהכנסה שהתקבלה מכל מקור אחר שאינו נאמר במפורש בפקודה (לפי סעיף 2(10) לפקודה), שאז סעיף 3ט’ לא יחול על ההכנסה, ופעולת מימוש האופציה ולאחר מכן מכירת המניות יסווגו שתיהן כ"רווח הון".

 

בית המשפט מכריע, כי פעילותו ותפקידו של פרופ’ קרן בחברה לא עולה כדי עסק, ואין לראות בו "דירקטור מקצועי", ומשכך, ההכנסות שהתקבלו בידיו אינן מהוות הכנסה פירותית. אליבא דבית המשפט, "דירקטור מקצועי" הינו מי שעוסק במתן שירותי דירקטור למס’ גופים מסחריים או כמנהלים במספר גופים מסחריים שונים, וכמי שהינו בעל מנגנון עסקי של מתן שירותי ניהול או דירקטור. כמו, בית המשפט מאבחן דירקטורים שהינם עורכי דין, רואי חשבון וכלכלנים, אשר הידע והמקצועיות שלהם הופכת אותם ל"דירקטורים מקצועיים", לבין דירקטורים שאינם משמשים במקצועות אלה. אבחנה דומה נעשית לגבי דירקטורים חיצוניים, אשר על פי חוק החברות מחוייבים להיות בעלי כשירות מקצועית ספציפית, לבין דירקטורים אחרים שמונו על ידי מי מבעלי המניות, ושאינם דירקטורים חיצוניים.

 

במקרה של פרופ’ קרן פסק בית המשפט, כי מאחר שהינו מכהן כדירקטור בחברה ציבורית אחת ולא במס’ חברות כאלה, כאשר החברה הציבורית עוסקת בתחום התרופות, שאינה בתחום מומחיותו הספציפית של פרופ’ קרן (המתמחה בקרדיולוגיה). בית המשפט אף שם דגש על העובדה, שעיקר הכנסתו של פרופ’ קרן נבעה באותה תקופה בעיקר מפעילותו כרופא מומחה, ולא מפעילותו כדירקטור.

 

עוד נבהיר, כי בית המשפט עושה אבחנה בין דירקטור בחברה ציבורית, אשר תחום מומחיותו ומקצועו אינם מקנים בהכרח נופך מקצועי לתפקידו כדירקטור, לבין דירקטור בחברת הזנק, אשר מומחיותו המקצועית משמשת בדרך כלל לצורך פיתוח הרעיון והמיזם בכללותו.

 

יש להבהיר, כי פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט המחוזי, וייתכן שרשות המסים תבקש לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.

 

 

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.