מדיה

חוק האנג’לים (להלן: "החוק"), אשר נחקק במסגרת הוראת שעה בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה) התשע’’א-2011, נועד לתמרץ משקיעים פוטנציאליים להשקיע בחברות ישראליות עתירות מחקר ופיתוח, אשר מצויות בשלב הראשוני של פעילויות המחקר והפיתוח (שלב ה-Seed). עיקר ההטבה המוענקת למשקיעים, מאפשרת לנכות כהוצאה את סכום ההשקעה בתנאים מסוימים. יחד עם זאת, עד עתה החוק לא "המריא" ולא הצליח לפתות משקיעים רבים להשקיע בחברות צעירות ובכך לתרום להצלחתן של חברות הסטארט אפ.

כעת, במסגרת תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2015, מנסה המדינה לשפר ולייעל את התנאים למתן ההטבה ובכך לעודד משקיעים פוטנציאליים להשקיע בחברות הסטארט אפ. כיום יש מספר חסמים בחוק אשר הופכים אותו לבלתי יעיל: האחד, רק לאחר 3 שנים מיום ההשקעה יכול המשקיע לדעת בוודאות כי השקעתו תיחשב ל"השקעה מזכה" אשר מקנה לו את ההטבה בחוק. השני, המשקיע לא ייהנה מההטבה אם הכנסות החברה במהלך כל אחת משנות המס הראשונות אחרי ההשקעה עולה על 50% מהוצאות המו’’פ שהוציאה החברה. קריטריון זה גרם לניגוד אינטרסים מובנה שבו מחד החברה רוצה להיות כמה שיותר רווחית ומאידך המשקיע מעדיף הכנסות נמוכות כדי שיהיה זכאי להטבה. כדי לפתור ניגוד זה מציע התיקון מסלול חלופי, במסגרתו ההשקעה תעשה במה שמכונה בתיקון: "חברה מתחילה".

השקעה ב"חברה מתחילה" תעניק את אותה ההטבה המוענקת למי שמשקיע בחברת מטרה, אך היתרון הוא שהקריטריונים ל"חברה מתחילה" נמדדים ממועד התאגדותה ועד למועד ההשקעה בפועל. כך נוצרת למשקיע וודאות לפני שהחליט לבצע את ההשקעה, כי מדובר בחברה אשר תזכה אותו לימים בהטבה.

"חברה מתחילה" היא חברה אשר עומדת בקריטריונים הבאים: 

1. מיום התאגדות החברה ועד ליום ההשקעה בה טרם חלפו יותר מ-48 חודשים.
2. היקף המכירות של החברה מיום התאגדותה ועד מועד ביצוע ההשקעה בה אינו עולה על 1.5 מיליון ש’’ח בכל אחת משנות המס שקדמו לשנת המס בה בוצעה ההשקעה.
3. סך הוצאות החברה אינו עולה על 3 מיליון ש’’ח בכל אחת משנות המס שקדמו לשנת המס שבה בוצעה ההשקעה.
4. היקף המזומנים שהופקד בחברה מכל מקור שהוא ממועד התאגדותה, אינו עולה על 12 מיליון ש’’ח.
5. המדען הראשי אישר אחת לשנת מס במהלך כל תקופת ההטבה, כי עיקר פעילות החברה, בעקיפין או במישרין, נובע ממוצר המבוסס על מו’’פ ושהזכויות אשר נובעות ממנו הם בבעלות החברה מיום היווצרם. נבהיר, כי קריטריון זה עדיין מותיר מקום לחוסר ודאות מסוים שההשקעה בהכרח תזכה בהטבה.

בנוסף, ישנם שני שינויים מרכזים נוספים אשר מוצעים בתזכיר הצעת החוק: ראשית, "השקעה מזכה" תיחשב לכזו רק אם תושקע בחברה באופן מידי, ללא אפשרות לתת ממסר דחוי. שנית, ההטבה תינתן גם ל"שותפות בין יחידים" אשר הוקמה לשם השקעה ייעודית בחברת סטארט אפ, זאת על מנת לאפשר לקבוצת יחידים ליהנות מההטבה, שכן ההטבה אינה ניתנת לחברות, אלא ליחידים בלבד.