הרינו מתכבדים להביא לפניכם את גיליון ינואר 2017 של עו"ד על מקרקעין.
בגיליון זה נציג חקיקה עדכנית, פסקי דין בולטים אשר ניתנו לאחרונה לצד פרסומים בולטים של משרדי הממשלה השונים הנוגעים למקרקעין.
פסק דין עקרוני שנתן באחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בנוגע לחלוקת הדיבידנדים האסורה בחברת מלרג הנדסה, מצטרף לרצף הולך ומתארך של פסיקה, המשקפת מגמה ברורה של החמרה בגישת בתי המשפט ביחס לאחריות דירקטורים.
ביום 22 בחודש דצמבר 2016 העבירה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז – 2016 (להלן – "החוק"), העוסקת, בין היתר, במיסוי חברות מעטים.
במסגרת צעדי הרשות לניירות ערך לשכלול שוק ההון הישראלי וקידום השקעות בחברות הציבוריות בתחום המחקר והפיתוח, פרסמה הרשות תזכורת אודות מגוון ההקלות וההטבות שהוסדרו בדין, במהלך השנה האחרונה, לחברות מחקר ופיתוח פרטיות הבוחנות הליך הנפקה ראשונה לציבור של מניותיהן בבורסה לניירות ערך בתל אביב ("הבורסה"), כמו גם למשקיעים פוטנציאלים בחברות אלה.
בתחילת חודש אוגוסט 2016, פורסם פסק דין ברנע של בית המשפט העליון, השם סוף לכאורה לוויכוחים מול רשות המסים על סיווג מענק אי תחרות המוענק במסגרת פרישתם של עובדים בכירים מעבודתם.
האם נותר פתח לטעון כי מענק אי תחרות מהווה הכנסה הונית בידיו של העובד הפורש?
לאחרונה פורסמו מספר פרשות הנוגעות לאופן מיסוי הכנסות שהתקבלו מהשכרת דירות מגורים. במסגרת פרשות אלו מתערבבות להן מספר סוגיות, כל אחת מהן דורשת התייחסות מעמיקה.
עולם עסקי ודינאמי רה ארגון ושינויי מבנה הן פעולות נפוצות אשר מביאות ליתרונות משמעותיים לעסק, לרבות חסכון בעלויות, שיתוף בידע ובטכנולוגיה, הפיכת השקעה לנזילה באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי או חברה ציבורית ועוד.
בתאריך 30 ביוני 2016 פרסמה רשות המסים הוראת שעה הנוגעת להארכת המועד האחרון להגשת בקשה לגילוי מרצון, עד ליום 31.12.16.
מדינת ישראל תמיד השקיעה מאמצים ניכרים על מנת למשוך יהודים מרחבי העולם לעלות למדינת ישראל ולהשקיע בה את כספיהם וזאת בין היתר תוך כדי שמירה על סודיות המידע הנמסר לרשויות בישראל.
בשנת 2010 התקבלה בכנסת, הוראת שעה המכונה "חוק האנג’לים" במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011.
ביום 24 בדצמבר, 2015 ניתן פסק דינו של השופט מגן אלטוביה, שופט המיסים של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניינה של חברת קונטירה טכנולוגיות בע"מ.
ביום 15.07.15 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופטת מיכל גונן-אגמון) בעניין ערעור המס שהגיש פרופ’ גד קרן כנגד החלטת רשות המסים – פקיד שומה גוש דן, לחייב את הרווח שנוצר לו ממימוש אופציות שקיבל בחברת תרו תעשיה רוקחית בע"מ בשיעור מס שולי וכהכנסה פירותית, בעוד שלטענתו, הרווח שנוצר לו ממימוש המניות הינו רווח הוני, ולא פירותי, ועל כן חייב במס בשיעור של 15% בלבד (שיעור המס שחל במועד המימוש.
בחודש מאי 2014 פורסמו המלצות הועדה לבחינת אמות המידה והקריטריונים שלפיהם יקבל מוסד ציבורי אישור זיכוי מס בגין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, בראשות כב’ השופטת (בדימוס) שרה פריש (ועדת פריש). ועדת פריש, הוקמה בעקבות המלצת בית המשפט העליון בבג"צ 10893/08עמותה לויפאסנה ישראל נ’ שר האוצר, שם נדונה עתירת העמותה על החלטת רשות המסים לסרב להכיר בעמותה כ"מוסד ציבורי" כמשמעות מונח זה בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, וזאת לצורך קבלת האישור לפי סעיף 46 לפקודה.
בהתאם להחלטת האוצר, שיעור המע"מ על עסקאות בישראל יופחת באחוז אחד החל מיום 01.10.15, משיעור של 18% לשיעור של 17%.
ביום 15.07.15 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב’ השופטת מיכל גונן-אגמון) בעניין ערעור המס שהגיש פרופ’ גד קרן כנגד החלטת רשות המסים – פקיד שומה גוש דן, לחייב את הרווח שנוצר לו ממימוש אופציות שקיבל בחברת תרו תעשיה רוקחית בע"מ בשיעור מס שולי וכהכנסה פירותית, בעוד שלטענתו, הרווח שנוצר לו ממימוש המניות הינו רווח הוני, ולא פירותי, ועל כן חייב במס בשיעור של 15% בלבד (שיעור המס שחל במועד המימוש).
עוסקים רבים מפעילים את עסקם בשטח השייך למוסדות ללא כוונות רווח (מלכרי"ם) או בעוסקים אשר מבצעים פעילות פטורה ממע"מ. לדוגמא, עסקים הפועלים בבתי חולים, אוניברסיטאות, עיריות ועוד. במקרים רבים ספקי שירותים שונים, כגון חברת חשמל, תאגידי מים וכיוצ"ב, פועלים ישירות מול המלכ"ר או הגורם הפטור, ומחייבים אותו לשלם עבור השירות הניתן גם לאותם עוסקים.
ככלל, במסגרת פרישת בכירים בחברות בהן עבדו, זכאי העובד לדמי פרישה גבוהים. כיום רוב החברות במשק מחתימות כל עובד במשרה בכירה על תניית אי תחרות במסגרת הסכם ההעסקה עמו. במסגרת הסכמי פרישה אלה, מסווגים במקרים רבים חלק מדמי הפרישה שקיבל אותו בכיר כ"פיצוי בגין אי תחרות".
רשות המסים פרסמה "מסלול ירוק" חדש לקבלת החלטת מיסוי במקרה שבו ניצע שקיבל אופציות, לא ישלם תוספת מימוש, ובמקום זאת יקבל פחות מניות וישלם לכל היותר את ערכן הנקוב של המניות, באופן שההפחתה תשקף את תוספת המימוש שלא שולמה על ידו.
חברות רבות במשק מעדיפות לקבל שירותי ניהול מבכירים בחברה, שלא באמצעות העסקתם הישירה, אלא באמצעות הסכם למתן שירותי ניהול, במסגרתו הבכיר מעניק שירותי ניהול לחברה כעצמאי. במקרים רבים, שירותי הניהול ניתנים באמצעות חברה אשר בבעלות אותו בכיר.
חוק האנג’לים (להלן: "החוק"), אשר נחקק במסגרת הוראת שעה בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 (תיקוני חקיקה) התשע’’א-2011, נועד לתמרץ משקיעים פוטנציאליים להשקיע בחברות ישראליות עתירות מחקר ופיתוח, אשר מצויות בשלב הראשוני של פעילויות המחקר והפיתוח (שלב ה-Seed). עיקר ההטבה המוענקת למשקיעים, מאפשרת לנכות כהוצאה את סכום ההשקעה בתנאים מסוימים.
באקלים המיסוי הנוכחי מנצלות חברות בינלאומיות את הכלכלה הגלובאלית, המאפשרת להן לפצל את פעילותן בין מדינות שונות, כך שחברה אחת מחזיקה את הקניין הרוחני במדינה אחת, מקימה את מפעל המחקר והפיתוח במדינה שנייה ואת מפעל הייצור במדינה שלישית, זאת בניסיון למקסם את היתרונות המוקנים להן על ידי מדינות שונות, המבקשות לעודד את אותן חברות לקיים דווקא בהן את אותה פעילות.
תקופת נשיאותו של אהרון ברק בבית המשפט העליון הביאה לעולם המשפט הישראלי את הפרשנות התכליתית – אותה פרשנות של דברי חוק וחוזים, אשר אינה מסתפקת בבחינה הלשונית של המילים הכתובות, אלא מבקשת ליצוק תוכן ממשי, ערכי ולעתים כלכלי לדבר החקיקה, תוך ניסיון להתחקות אחר כוונת המנסח בפריזמה הבוחנת מהות כלכלית וערכית, פעמים תוך שהיא דוחקת את הפרשנות הלשונית העולה מהדברים הכתובים.
לאחרונה גוברת המגמה של רשות המסים להוכיח למדינות העולם, כי היא מבקשת לשתף פעולה עמן ולשתף אותן במידע אודות נכסים המצויים בישראל המוחזקים בידי תושבי חוץ.
פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון (ע’’א 7025/12 קמור רכב נגד מדינת ישראל) קבע כבוד השופט סולברג כי, זכותה של המדינה לחלט רכוש מכוח צו חילוט גוברת על זכותו של בעל חוב המובטח באמצעות שיעבוד. חוק איסור הלבנת הון קובע, כי ביהמ’’ש מוסמך להורות על חילוט רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, מביצוע עבירה על חוק איסור הלבנת הון.
מדינת ישראל סוף סוף מתחילה להיערך לכניסתו לתוקף של ה- Foreign Account Tax Compliance Act. הוראות ה FATCA הן פרי יצירתה של ארה’’ב, אשר מאפשרות לה לאסוף מידע בנוגע לחשבונות ונכסים של אזרחי ארה’’ב מחוץ לשטחה.
