מדיה

בשנים האחרונות ובעיקר בשנתיים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של גיוס כספים לפרויקטים בתחילת דרכם במודל של Crowd Funding (מימון המונים) באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות. לאור הקושי של חברות סטארט אפ בתחילת דרכן לגייס כספים מקרנות הון סיכון או בדרכים אחרות (אנג’לים וכו’), עולה השאלה האם גיוס כספים באמצעות מימון המונים הינו אלטרנטיבה אמיתית למימון חברות בתחילת דרכן.

מה הוא "מימון המונים"?

מימון המונים הינו דרך לגיוס כספים מהציבור הרחב עבור פרויקטים בתחילת דרכם בדרך כלל באמצעות פלטפורמה אינטרנטית. מבקש המימון מציג באתר האינטרנט הייעודי את הפרויקט ואת יעדי הגיוס. בתמורה לכספים, כל מי שמשתתף במימון מקבל מוצר או שירות כלשהו בהתאם לגובה השקעתו בפרויקט ולפי רשימה ידועה מראש ומגוונת כיד הדמיון (החל מזכות לקבל יחידה אחת של המוצר ועד זכות להשתתף בארוחת ערב עם יזם הפרויקט). כיום הבעלות המלאה בקניין הרוחני של הפרויקט ובכלל במיזם נשארת בבעלותו של היזם ואינה מתחלקת באופן ישיר או עקיף עם המשקיעים בפרויקט.
בתחילת דרכו, מימון ההמונים שימש בעיקר לפרויקטים חברתיים ובכלל זה פרויקטים בתחום התרבות, האומנות והמוסיקה. בשנה האחרונה ישנה מגמה הולכת וגוברת לגיוס כספים לפרויקטים טכנולוגיים בהגדרתם, אשר יכלו להימנות בנקל יחד עם שורה ארוכה של חברות סטארט אפ טכנולוגיות המנסות לגייס כספים בתחילת דרכן, באופן "מסורתי" ממשקיעי הון סיכון, אנג’לים וכדומה.
בד בבד עם מגמה זו של פניית פרויקטים טכנולוגיים לגיוסי כספים באמצעות Crowd Funding, החל מ- 2012 מתחזקת גם המגמה של גיוס סכומים משמעותיים באמצעות ה- Crowd Funding. לדוגמה, רק באתר האינטרנט kickstarter.com (על פי נתונים שניתן למצוא באתר נכון לסוף שנת 2013), שהינו מבין אתרי ה- Crowd Funding הגדולים בארה"ב, גייסו 22 פרויקטים למעלה ממיליון דולר כל אחד. מרביתם של הפרויקטים הינם פרויקטים טכנולוגיים בתחום משחקי מחשב ואינטרנט ומוצרים טכנולוגיים אחרים. חלקם של הפרויקטים האמורים חצו את רף הגיוס של מיליון דולר תוך שבועות בודדים מיום העלאת ההצעה לגייס מימון בפרויקט.

אלטרנטיבה לגיוס הון

כל יזם מכיר את הקשיים בתחילת הדרך בגיוס כספים ממשקיעים החל מהמו"מ על שווי החברה בתחילת דרכה וכפועל יוצא מכך על אחוזי הבעלות עליהם הוא נדרש "לוותר" עבור קבלת השקעה ממשקיעי הון סיכון מסורתיים. כמו כן, היזם מגלה שלאחר שנתן נתח לא מבוטל מהבעלות בחברה שלו כבר בתחילת הדרך בתמורה להשקעה, ישנם בדרך כלל אינספור תנאים נוספים שהמשקיעים דורשים כגון זכויות עודפות, קדימות בחלוקת הנכסים במקרה של מכירה, חובות דיווח, ייצוג בדירקטוריון החברה, אינספור מצגים והתחייבויות של היזם וכיוצא בזה. לאור זאת, האפשרות לגייס למעלה ממיליון דולר באמצעות Crowd Funding תוך שמירה על כל הזכויות במיזם ללא התחייבויות למשקיעים למעט מתן שירות או מוצר שברוב המקרים הינו חד פעמי, נשמע ליזם כחלום אל מול האלטרנטיבה האמורה. אך המצב הרגולטורי כיום עדיין מונע את מימוש מלוא הפוטנציאל מאלטרנטיבת מימון זו.

מגבלות רגולטוריות

על אף הזינוק המרשים בגיוס הכספים באמצעות מימון המונים, אפשרות זו לגיוס כספים היתה עד לא מזמן (במדינות מסוימות כמו ישראל, עודנה) מוגבלת באופן נוקשה בדרך בו מגייס הכספים רשאי לתגמל את המשקיעים שלו. יתכן וזאת גם הסיבה שהנתון שלא אוזכר עד עכשיו הוא ההיקף הממוצע של השקעה למשקיע בודד ב- Crowd Funding. השקעה ממוצעת של משקיע בודד בפרויקט במסגרת מימון המונים בדרך כלל אינה עולה על עשרות דולרים בודדים בארה"ב ונעה בין עשרות למאות בודדות של שקלים חדשים בישראל.

עד לא מזמן, התמורה היחידה שיכול היה מבקש המימון לתת למשקיעים בתמורה להשקעתם, היתה במוצר או שירות עתידיים אשר אין לגביהם כל התחייבות למועד התקיימותם. בארה"ב הוסרו בשנה האחרונה באמצעות חקיקת ה- Jobs Act מספר מגבלות על התמורה שמשקיע יכול לקבל תמורת השקעתו בפרויקט באמצעות Crowd Funding. עיקר השינוי הינו האפשרות לתת למשקיעים זכויות בעלות במיזם, קרי להנפיק למשקיעים ניירות כנגד השקעתם. בחקיקה החדשה נקבע כי מיזם כאמור יכול להציע מניות במיזם לציבור המשקיעים ללא תשקיף בגיוס כספים באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות ייעודיות. ברמת החברה המגבלה הינה לגייס עד מיליון דולר בתקופה של 12 חודשים וברמת המשקיע המגבלה הינה השקעה של עד 2,000 דולר בשנה או 5% מהכנסות המשקיע בכל השקעותיו באמצעות Crowd Funding במצטבר. יש לשים לב שאפשרות זו קיימת כיום רק לחברות אשר התאגדו בארה"ב.

בישראל, אין כיום חקיקה דומה וחוק ניירות ערך התשכ"ח מגביל מאוד את אפשרות גיוס הכספים מהציבור שלא באמצעות תשקיף. לפני מספר חודשים הוגשה הצעת חוק לתיקון חוק ניירות ערך, הקוראת לאפשר גם כן גיוס מהציבור באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות ייעודיות ללא תשקיף. הצעת החוק, בדומה ל- Jobs Act האמריקאי קובעת מגבלה ברמת החברה על גיוס בסך שלא יעלה על 2 מיליון ₪ ב- 12 חודשים ומגבלה ברמת המשקיע כך שלא ישקיע למעלה 5,000 ₪ בשנה במצטבר בהשקעות מסוג זה. גם הרשות לניירות ערך פרסמה לפני כחצי שנה מתווה להערות הציבור בקשר עם הקלות רגולטוריות בשוק ההון ובין השאר התבקשה התייחסות להקלות בכל הקשור למימון באמצעות Crowd Funding.

יש לשים לב כי נושא מימון ההמונים מצריך שינויי רגולציה לא רק בתחום ניירות הערך אלא גם בתחום מדיניות המס החל על גיוס כספים באמצעות מימון המונים. בעוד שבישראל לדוגמה, הקצאת מניות בתמורה להשקעה אינה מהווה אירוע מס ברמת החברה, הרי שמתן שירות או מוצר עתידי ע"י החברה בתמורה להשקעתו של משקיע מעלה שאלות מדיני המס הן ברמת החברה והן ברמת המשקיע. הסדרה מלאה של נושא מימון ההמונים, תדרוש גם הסדרה של מדיניות המס החלה בעניין.

לסיכום, ניתן להעריך כי גיוסי כספים באמצעות מימון המונים ימשיכו לצבור תאוצה במתכונתם הנוכחית בעיקר לאור הצורך הקיים בשוק בכספי מימון שפחות נגישים בשנים האחרונות ממשקיעי הון הסיכון המסורתיים. כמו כן, באמצעות אימוץ של רגולציה נכונה ומידתית לצורך הגנה על המשקיעים מחד ושמירה על גמישות הפלטפורמה של מימון ההמונים מאידך ניתן יהיה לנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון במימון ההמונים להאיץ אף עוד יותר את אופן גיוס הכספים בדרך זו. כך, יוכל מימון ההמונים ליצור אלטרנטיבה אמיתית לגיוס כספים למיזמים בתחילת דרכם ולתת זריקת מרץ מחודשת הנדרשת בתקופה זו ובעתיד הקרוב למיזמים בתעשיית ההייטק.