לאחרונה, הוציא תחת ידו בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, פסק דין הקובע כי דברים שנאמרו לעותרת (חברת חניון אשקלון - חניונים ומפעלי תיירות בע"מ) על ידי נציגי המשיבות (רשות הטבע והגנים ועיריית אשקלון), אינם עולים כדי הבטחה ברורה, מפורשת ונטולת סייגים, כנדרש על מנת שיסווגו כהבטחה מנהלית מחייבת.
כללי - הבטחה מנהלית
בקצירת האומר, הבטחה מנהלית הינה כלי יציר הפסיקה שמטרתו מתן הגנה משפטית לציפיותיו של האזרח (בין אם אדם ובין אם חברה) במגוון מצבים בהם קיימת הסתמכות מצד האזרח בעטים של מעשים, אמירות או מצגים מצדה של הרשות המנהלית ונציגיה, אשר אינם מעוגנים בחוזה פורמלי.
מעשים, אמירות או מצגים מצד רשות אשר יוכרו כהבטחה מנהלית בת-תוקף, יהפכו למחייבים עבור הרשות, ולצד המסתמך עליהם תהא האפשרות לאכוף את ההבטחה המנהלית בבית המשפט.
אליה וקוץ בה - קיימת פסיקה ענפה בנושא, ממנה ניתן ללמוד כי הפונה לערכאות המשפטיות לשם אכיפת הבטחה מצד רשות מנהלית, נדרש לעמוד בתנאים רבים ומחמירים על מנת שבסופו של יום יכיר בית המשפט במעשי הרשות ונציגיה כהבטחה מנהלית בת-תוקף.
ברבות השנים נקבעו בפסיקה מספר תנאים מצטברים, בהתקיימם יחדיו, יכיר בית המשפט באותם מעשים, מצגים או אמירות כהבטחה מנהלית בת-תוקף.
בטרם נמנה את רשימת התנאים המצטברים הנדרשים להכרה בהבטחה מנהלית כבת-תוקף, יצוין כי תחילה נדרש להתקיים תנאי מקדמי לפיו ההבטחה שניתנה הינה ברורה ומפורשת ואין המדובר בהצהרת כוונות כללית גרידא. במסגרת תנאי מקדמי זה, נדרשת ההבטחה לכלול התחייבות מסוימת ומפורטת, להיות נטולת סייגים וכן בלתי תלויה בסיכומים נוספים.
היה ותצלח דרכו של האזרח להוכחת התקיימותו של התנאי המקדמי, או אז יהא עליו לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים לגבי אותה הבטחה כל התנאים הבאים:
1. ההבטחה ניתנה על ידי בעל הסמכות לתתה.
2. למבטיח הייתה כוונה להקנות להבטחה תוקף משפטי.
3. המבטיח הנו בעל היכולת לקיים את ההבטחה.
4. אין צידוק חוקי לשנות או לבטל את ההבטחה.
ראוי לציין, כי כל אחד מן התנאים המנויים לעיל הנו תנאי שאין בלתו, לפיכך די בכך שאחד התנאים אינו מתקיים בכדי למוטט כליל עתירתו של אזרח לבית המשפט, בניסיון להכיר בהבטחה שניתנה לו מטעם רשות מנהלית כהבטחה מנהלית בת-תוקף.
מן הכלל אל הפרט
במקרה נשוא פסק הדין, מדובר בדברים שנאמרו לעותרת על ידי נציגי המשיבות (כאמור, רשות הטבע והגנים ועיריית אשקלון), על בסיסם סברה העותרת כי תוכל להעתיק פעילותה למתחם חלופי בתחומי הגן הלאומי באשקלון ולכן פינתה את המתחם בגן בו פעלה עד אותה העת.
לשיטתה של העותרת, דבריהם של נציגי המשיבות עומדים בתנאים המנויים לעיל, מכאן כי יש להכיר בהם כהבטחה מנהלית בת-תוקף.
בית המשפט קבע באופן נחרץ, כי בנסיבות המקרה חלק מן התנאים המנויים לעיל אינם מתקיימים, בין היתר משום שלכל אורך הדרך לא ניתנה לעותרת התחייבות ביחס לאישור התכניות הנדרשות להעברת זכויותיה, כמו גם הובהר לה כי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים כפופות לאישור גורמים נוספים ברשות כמו גם לאישור מנהל מקרקעי ישראל.
בשולי הדברים, אך לא בשולי העניין, ראוי לציין כי אף שדחה בית המשפט את טענותיה של העותרת וקבע מפורשות כי אין המדובר בהבטחה מנהלית בת-תוקף, מצא הוא לנכון לבקר את התנהלות הרשות והעירייה באומרו כי המדובר בהתנהלות "מעוררת אי-נחת".
בטרם נעילה, יובהר כי במקרים מסוימים, לעותר להכרה בהבטחה מנהלית כבת-תוקף אשר עתירתו נדחתה, תהא עדיין פתוחה הדרך לפנות לערכאות המשפטיות בתביעה רגילה על בסיס עקרון תום הלב והוראות חוק החוזים הרלוונטיות, זאת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה לגופו.
אנו סבורים שלמרבה הצער, לאור התנאים הרבים והמחמירים שנקבעו על ידי בתי המשפט, מעטים המקרים שבהם האזרח העותר לבית המשפט יצליח להוכיח כי אכן ניתנה לו הבטחה מנהלית בת-תוקף. אנו סבורים כי מצב דברים זה מטבע הדברים הינו לטובת הרשות המנהלית אשר לעתים הובטחו על ידי נציגיה הבטחות אלו ואחרות אך בגלל התנאים המחמירים שנקבעו בפסיקה, לרשות המנהלית יש יכולת לימים לסגת מאותן הבטחות תחת הידיעה הברורה שפסיקת בתי המשפט הציבה לעותר/לאזרח משוכות גבוהות בדרך לאכיפת אותן הבטחות כך שהאזרח יוצא בסיטואציות כאלו כשידו על התחתונה.
